יעקב , שמצליח להיות אב לילדים רבים , אינו מגלה רגישות מספקת לילדיו ואינו רווה נחת מבניו . החיכוכים במשפחה המורחבת בלתי נמנעים . שתיקת יעקב בפרשת דינה מתפרשת אצל הבנים כחולשה . ראובן מנסה להגשים את זכויות הבכורה עוד בחיי אביו ונמצא בעיניו בלתי ראוי להנהגה . שמעון ולוי מתגלים כערמומיים , שופכי דם חסרי חמלה . בהם האב גוער , אך את הענישה שומר למועד אחר . דינה בת יעקב לא זוכה להתייחסות אישית , אנושית . היא קרבן של שכחה , לא מתעניינים בגורלה , היא נשארת בבדידות איומה . אל שמעון מתייחס האב באמצעות בנו יוסף . הוא איננו רוצה לאבד בן נוסף . באמצעות בנימין מנציח האב את מות האח ( בר' מב , . ( 38 , 36 המספר לא מוסר את תחושותיו של בנימין , האם הוא מתקומם כנגד העלבון הנורא שאביו ראה ביוסף את בן זקוניו , או שהוא משתף פעולה מתוך שתיקה . יהודה , ברגישות ובאחריות , מוצא מסילות אל לב האב . הוא נלחם ומתעקש על זכותו לממש את סמכותו ואחריותו לגורל המשפחה . שאר האחים מתוארים כקולקטיב . הם חסרים את תחושת הייחודיות והבלעדיות בלב האב . הם מאוחדים ברגשות קיפוח מחד גיסא , וברגשות אשם מאידך גיסא . על אף המתחים הקשים...
אל הספר