א. פתיחה

הוויכוח על פרשנות החסידות של בובר נסב על שלושה עניינים עיקריים : א . שימושו של בובר בסיפורת החסידית ולא בדרשה ; ב . שאלת הריאליות של העולם הזה , ומתוכה שאלת משמעותן של העבודה בגשמיות והעלאת הניצוצות בחסידות ; ג . אופי מגעו של האדם עם אלוהים במיסטיקה החסידית : פסיביות או אקטיביות ? ברצוני לפתוח פרק זה בהתייחסות לביקורתם של גרשם שלום ורבקה ש"ץ אופנהיימר על קווי המתאר הכלליים שבאמצעותם בחר בובר להציג את החסידות , ולהתמקד בהמשך בשאלת הריאליות של העולם הזה במקורות חסידיים , ומתוכה במשמעותה של העבודה בגשמיות במחשבה החסידית . זאת על רקע הבנתם של בובר ושל מבקריו את הפתרון שנתנה החסידות לסוגיה זו . זוהי לדעתי הסוגיה החשובה ביותר בדיון על מידת הצדק שבובר נקט במקורות חסידיים , וזוהי גם לדעתי אחת הסוגיות החשובות להבנת בשורתה של החסידות . סוגיה זו משיקה לשני העניינים האחרים שציינתי . אשר ליחס שבין הסיפורת החסידית והדרוש החסידי , סבורני שאם ניווכח שלפירושו של בובר להשקפה 1 כאן אציין במיוחד את ספריו המוקדמים של בובר הנזכרים לעיל , , The Legendofthe BAAL-SHEM The Talesof Rabbi Nachmcm , שהם לקט מעובד...  אל הספר