פרשנותו של בובר לתורת הצמצום הקבלית החסידית במסותיו על החסידות היא שסייעה אותנו לעמוד על הפנמתה ועל דרך הפנמתה בהגותו בתחום היחסים שבין אלוהים לאדם . בלי הצגת המהלך מהרמנויטיקה לפילוסופיה ספק אם ניתן היה להבחין בהכרחיותו של הצמצום לכינונה של זיקה בין אלוהים ואדם מזווית ראייה אנתרופולוגית פילוסופית במסה "ליקוי האור . "האלוהי המעבר מקוסמוגוניה במסות על החסידות לאנתרופולוגיה דיאלוגית , שאינה מוגבלת לתהליכי בראשית , מציין מעבר מאירוע חד פעמי המוגבל לתהליך בראשית למצבים החוזרים שוב ושוב בחיי האדם והעולם . מעבר זה מתבטא בדברי בובר , ש"בתולדות האדם חוזרות ונשנות תולדות העולם" ( רוחה וגופה של התנועה , סד . ( ניתן לזהות מעבר זה מתולדות העולם לתולדות האדם בהגותו של בובר בהקבלה הקיימת אצלו בין תיאורי תהליכי הבריאה והצמצום בקבלה ובחסידות לאפיוניו את התפתחות האנושות על ציר ההיסטוריה ואת התפתחות האדם מלפני לידתו ועד לבגרותו . היות שמזווית ראייה אנתרופולוגית השלבים הראשונים של התפתחות המין האנושי אינם ידועים , וניתן רק לנסות לעמוד עליהם מתוך חקר שבטים הקרויים , "פרימיטיביים" העדיף בובר להתמקד , במיוח...
אל הספר