בדברי ההקדמה לספר ציינתי , שתשומת לב רבה במיוחד הוקדשה במחקר לבירור מידת הצדק שבפרשנות החסידות של בובר , ושתשומת לב פחותה הוקדשה לבירור התגבשותה של הגותו על רקע מגעו עם מקורות חסידיים ' . השפעת החסידות על הגותו של בובר שורטטה בקווים כלליים בלבד , והירידה לפרטים בבחינת הפנמתן של תורות חסידיות אצל בובר עדיין לא מוצתה , והיא עשויה להצביע על עומקה , על היקפה ועל עצמתה של הפנמה זו . חלקו השני של הספר מוקדש אפוא למקומה של החסידות בהגותו של בובר . ברצוני לשרטט את הגותו הדיאלוגית מתוך פירושו לחסידות ומתוך מקורות חסידיים , ולברר את דרכי הפנמתם של עיקרים חסידיים בהגותו למן קוויהם הכלליים ועד לירידה לפרטים בשימושו של בובר במונחים חסידיים קבליים בתוך משנתו . כן ברצוני להראות כיצד התגבשה משנתו של בובר על רקע מקורות חסידיים על בסיס העקרונות של אימוץ ודחייה ושל רצף ותמורה . בדרך זו מבקש אני להציגה כשלב נוסף בהתפתחותן של הרוחניות היהודית ושל ההרמנויטיקה היהודית . ברצוני להראות כיצד קנתה הבנתו של בובר את ייחודם של הבעש"ט ומפעלו מקום של 1 ידוע יחסו השלילי העקרוני של בובר לקבלה , שווהתה אצלו עם גנוסטיקה ...
אל הספר