פרק ב': "הגיעה שעתנו" - זהות נשית, כתיבה נשית

דמות האישה בכתביו של הכותב הגבר מן הפרק הקודם עולה כי הניסיון לבנות אנתרופולוגיה חדשה - אנתרופולוגיה ציונית , העסיק את הסופר איש העלייה הראשונה , רק במודלים של אדם חדש , אבל לא במודלים של אישה חדשה . לפיכך , אם מופיעות ביצירותיהם נשים בעלות סימני היכר px w ) D r'Vx יהיו אלה למעשה מאפיינים גבריים שניתן ליישמם גם על האישה . כלומר , האישה אינה ישות אנתרופולוגית בפני עצמה , בעלת זיהוי סיווגי משלה או תיפקוד חברתי משלה , אלא פועל יוצא של ברירת סימנים גבריים במימושם אצלה . למשל , בסיפור "פסח בארץ ישראל" ליעבץ , מעיר אחד הנערים : "בנות איכרינו העבריות חיות הנה , בריאות וזריזות וכוחן גדול שבעתיים מכוח נשי . "הגולה כלומר , כאן לא פועלת תבנית האופוזיציה יהודי חדש / יהודי גולה , והמהפך מגולה למולדת לא חל בה ; כאן רק הועצמו כישוריה של האישה הארץ ישראלית , מזו של בת הגולה , לאיכויות שלא ידעה עד כה : " על כן תעשינה הן [ בנות האיכרים העבריות ] בשני ימים אשר לא 1 תשלמנה נשי הגולה בחודש . "ימים בהמשך הסיפור , בכל זאת מפעיל יעבץ מעין אבחנה אופוזיציונית בין גולה למולדת , לגבי דמויות ספציפיות הלוקחות ח...  אל הספר