פזית , בת יחידה להורים ניצולי שואה , עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה . הוריה , שככל הנראה סבלו מטראומת השואה , התקשו לתפקד כהורים . האב היה אלכוהוליסט ואלים , והאם , שסבלה גם היא מאלימות בעלה , חלתה וה"תה מרותקת למיסה במשך תקופות ארוכות . היא התקשתה להגן על פזית מפני אלימות האב , כשם שהתקשתה להגן על עצמה . בהעדר נוכחות האם , התעלל האב בפזית מינית , פיסית ונפשית . כתוצאה מההתעללות המינית פיתחה פזית יכולות דיסוציאטיביות , שבהן השתמשה להתמודדות עם התעללות האב . יכולות אלה אפשרו לה בהמשך לשרוד בעיסוק בזנות . בגיל ההתבגרות פרצו בעוצמה רבה הבעיות הנפשיות האופייניות לנפגעות גילוי עריות : דיכאון , ניסיונות אובדנ"ם , יחסי מין לא מובחנים , רה ויקטימיזציה ( קורבנות חוזרת ) ביחסים עם גברים , התמכרות לסמים , נשירה מהלימודים והתחברות לחברה שולית . פזית התגייסה לצבא , אולם עקב אהבה נכזבת , הריון , הפלה וניסיון אובדני בעקבות זאת , היא אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי ושוחררה באמצע השירות הצבאי . השחרור מהצבא החמיר את הייאוש ותחושות חוסר האונים , ודחף אותה להגביר את השימוש בסמים . היא נקלעה לקשר ...
אל הספר