אחד המאפיינים של רוב המתאבדים המבוגרים , שיש לגביהם הסכמה , הוא הדיכאון . הדיכאון מאופיין בכמה ביטויים ותהליכים : תחושת חוסר ערך עצמי , תחושת רגשי אשם , ציפיות שליליות לעתיד , חוסר ישע וחוסר תקווה . הדינאמיקות המיוחסות למצבי דיכאון הן : ( 1 אובדן אדם אהוב ( אובדן זה יכול להיות אמיתי או סימבולי , ( או של חלק מן העצמי ( נפשי או גופני , ( של רכוש או מעמד . ( 2 רגשי אשם , דיכוי עצמי ונטיה להענשה עצמית , כישלון בציפיות גבוהות שהאדם נוטה להעמיד לעצמו , מה שמכונה בעיקר בתיאוריה הפסיכואנליטית כסופר אגו נוקשה . ( 3 הפנמת תוקפנות המיועדת לאנשים אחרים . מעב דיכאוני נושא עימו מיגוון רב של סימפטומים במו יאוש , עצבות , רווסר ישע , אפאטיה , חוסר יוזמה , איטיות בפעילות המוטורית , נסיגה כללית , קשיי שינה , מיחושים גופניים , אובדן תיאבון ועוד . כללית אפשר לומר שזהו מצב שבו יש ויתור מרצון על שליטה בחיים ועל הענין בהם . מובן שיש דרגות שונות של דיכאון , ואנשים שונים חווים אותו באופן שונה . אין בתיאור הנ"ל כדי להעביר את החוויה שעובר האדם המדוכא . אשה שסבלה ממצב כזה תיארה אותו באופן הבא : "זה כמו להיות בתוך ...
אל הספר