יש סיבות רבות להצניע את תופעת ההתאבדות של ילדים . קשה לעמוד מול העובדה שילדים צעירים מגיעים כל כך מהר אל סוף הדרך , שהם מתייסרים בסבל עד כי הם מעדיפים למות . האשמה והחרדה מטילות בנו עיוורון אפילו כאשר הכתובת על הקיר ברורה ולעיתים גם באשר המת מוטל לפנינו . רווחת גם האמונה כי תקופת הילדות היא מאושרת ונטולת דאגות . אחרים מאמינים כי לילד אין עדיין מבנה אישיות המאפשר תהליכים של רגשי אשם והרס וכי הוא נעדר יכולת לתכנן ולבצע מעשה כה מורכב , תפיסה זו באה לידי מיצוי באחד המחקרים ( ו , ( המצטט את הפתולוג הראשי במחוז מסוים בארצות הברית , שהצהיר בגלוי כי כאשר מובא בפניו מקרה התאבדות של ילד מתחת לגיל , 14 הוא קובע את סיבת המוות כתאונה גם כאשר הילד השאיר אחריו מכתב התאבדות . המציאות , לעומת זאת , מגלה פנים אחרות . לפני שנים אחדות נתבקשתי על ידי המשטרה לחוות את דעתי על מקרה מוות של נער בן תשע , שנסיבות מותו היו לוטות ערפל והיה חשד להתאבדות . גופת הנער נמצאה חרוכה , בתנוחה עוברית , בתוך מחסן בחצר הבית . החוקרים קבעו כי לא היתה כאן סתם שריפה , אלא היה שימוש בחומר מאיץ , בנזין . המחסן עלה באש במהירות רבה...
אל הספר