אנבל הרצוג מסלולים פוליטיים, גבולות וחופש

ארנדט מעולם לא הגדירה את "המשטר . "הטוב היא גם לא תיארה בצורה שיטתית את מאפייניהם של המוסדות הפוליטיים הטובים . היא תפסה את החופש כזכות הקיום של הפוליטיקה . ואולם , כפי שצוין בהרחבה בספרות , היא הותירה יותר שאלות מתשובות , שכן טיעונה בדבר הצורך בסמכות סותר את מושג החופש שלה . יש לבחון אפוא , לדעתי , את תפיסת החופש של ארנדט במנותק מהחיפוש אחר המוסדות הפוליטיים הטובים , שכן תפיסה זו קשורה לחופש התנועה ומשמעותה חוצה גבולות לאומיים . אטען כי תפיסתה של ארנדט את החופש הפוליטי קשורה לרעיון של מעברים ( displacements ) ולפיכך היא חורגת מגבולותיהן של מסגרות מקומיות . אף שהיא אינה אומרת זאת מפורשות , ארנדט חושפת קשר מהותי בין הביטויים הסימבוליים של הפוליטי - כגון חוקות , חוקים , ערכים , וזהויות - לבין התנהגות טריטוריאלית - וזאת , הן במצבים של חופש והן במצבי דיכוי . יחסי הגומלין בין הביטויים הסימבוליים של המשטר לבין התנהגותו הטריטוריאלית משתקפים בנדידות ובמסעות של בני אותו משטר . למיתאם זה , המדגים את הקשר הקבוע בין ההגדרות הסימבוליות של סוג מסוים של משטר לבין תפיסתו הטריטוריאלית , אקרא "מסלול . "...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד