עולם שלם מפריד בין הפושע העושה את מעשיו בהסתר , הרחק מעין הציבור , ולמען רווחיו האישיים , לבין המתקומם ( disobedient ) האזרחי , הנוטל את החוק לידיו תוך אתגורו הגלוי " , כתבה חנה ארנדט ב . 1970 "ההבדל בין הערעור הגלוי על החוק , המתבצע לאור היום ולעין כול , לבין פגיעה חשאית , מחתרתית , בחוק , הוא כה מובהק , שרק 1 דעה קדומה או רצון רע יכולים להתכחש לו " . מרי אזרחי , הוסיפה ארנדט , מתעורר כאשר מספר משמעותי של אזרחים משוכנע , כי "כלי השינוי הרגילים שוב אינם מתפקדים , וכי מחאות אינן נשמעות עוד או אינן מעוררות לנקיטת פעולה " , או היפוכו של דבר , "כאשר בממשל מתחולל שינוי יסודי והוא מתחיל לנקוט אופני פעולה שחוקיותם 2 וחוקתיותם מוטלות בספק רציני " . ארנדט טענה אפוא לא רק את הצפוי והמובן מאליו , שמרי אזרחי חיוני לעתים כדי לחולל שינוי רדיקלי במצב קיים , שכל הדרכים האחרות לשינויו נסתמו ; היא גרסה גם את הפחות מובן מאליו , שאינו אלא הצד האחר של אותו המטבע , והוא , שמרי אזרחי חיוני ורצוי לעתים גם לצורך שימורו ושיקומו של סטטוס קוו , של מצב קיים ראוי וטוב יחסית , כאשר הזרוע המבצעת , השלטון בעל הכוח , ...
אל הספר