על פי ארנדט , למדינת האומה האירופית כמודל דמוקרטי היו חיים קצרים מראשיתה , עם המהפכות האמריקנית והצרפתית , עד שנבגדה בעידן האימפריאליזם . ארנדט משרטטת את הקווים להתמוטטות מדינת האומה בשתי חזיתות : בחזית של המודל עצמו , כלומר , מדינת האומה המערבית , שממנה יוצאים הקולוניזטורים לעבר אפריקה ואסיה , ובחזית שארנדט קוראת לה האימפריאליזם הקונטיננטלי , כלומר , התנועות הלאומיות שחתרו תחת מבנה המדינה בשתי האימפריות המתמוטטות - הצארית וההאבסבורגית - לקראת המאה ה . 20 מדינת האומה המערבית התבססה , על פי ארנדט , על הסכמה פעילה ( active consent ) עם הממשלה מצד אוכלוסייתה ההומוגנית . לעומת זאת , מרגע שמדינת האומה היתה למדינה כובשת , אבד לה היסוד המלכד - החוק , למשל , שהיה לרפובליקה הרומית , חוק שבעקבות כיבוש מחוזות וארצות חדשים הוליך לאינטגרציה של אוכלוסיות הטרוגניות . על מדינת האומה האימפריאליסטית , לקראת השליש האחרון של המאה ה , 19 הוטל "לא לשלב , אלא לבולל , כדי 1 לאכוף הסכמה ולא צדק , כלומר להתנוון עד כדי טיראניות " . בשלוש מדינות האומה שהעסיקו את ארנדט - אנגליה , צרפת וגרמניה - נוצר קרע בין הפול...
אל הספר