ראייה היסטורית של שיתוף הציבור מצביעה על כך , כי בראשית היה השיתוף לבדו . ההשתתפות - נקודת המבט של המשתתפים עצמם , כמוקד , כנקודת מוצא - לא הופיעה באוצר המושגים המקצועי של העוסקים בשיתוף . לרגע הדבר נראה מוזר . במחשבה נוספת , ההתמקדות המקצועית בשיטות , המאפיינת אנשי מקצוע , היא שהביאה כנראה להתבוננות בתופעות של השתתפות מנקודת מבטם של המשתפים , ומתוכה הם גם המשיגו וכתבו על התופעה . בסמליות מכוונת , ספר זה נפתח , "שיתוף"ב אותה נקודת מבט מקצועית , ומסיים בהתבוננות ממוקדת . "השתתפות"ב ההתמקדות בהשתתפות היא הצהרה במספר מובנים : זוהי הכרה בערך הידע המקומי לתכנון ולהתערבות בסביבה ; וזו גם קריאת תיגר על המקצועיות הצרופה , ועל הידע המתמחה הנחשב לפתרון הטוב ביותר בתחום החברתי . פרק זה , המסיים את הספר , הוא גם התחלה - יש בו הצעה למודל חדש של השתתפות ושיתוף . לשם מה מודל חדש ? פיתוח מודלים מתוך הפרקטיקה נעשה כתוצאה מתסכול מסוים במהלך העשייה - כאשר הידע הקיים אינו מספק תשובות הולמות לשאלות שמתעוררות בשדה . כמו כן , מודל חדש מסייע לעוסקים בנושא , כי הוא מציע תשובות חדשות לשאלות ישנות , או מעלה לדיו...
אל הספר