רקע ראש העין נבנתה בשנות ה 50 כפתרון מגורים ארעי לעולי תימן שהתגוררו במעברות . מאז הקמתה ועד שנות ה 90 הייתה יישוב קטן והומוגני , שסבל משתי בעיות מרכזיות : תהליך של בידוד ותהליך של הגירה שלילית . הקהילה שמרה על הומוגניות והסתגרות עדתית . מסורות ייחודיות השתמרו והשפעות חיצוניות לא נתנו את אותותיהם . בד בבד , אנשים צעירים ואנשים בעלי יכולות כלכליות וכושר מנהיגות עזבו את היישוב . בסוף שנות ה 80 החליט ראש המועצה דאז , מר יגאל יוסף , אשר משמש כראש העיר גם בעת כתיבת המאמר , להציע תוכנית איכלוס חדשה לפיתוח היישוב , שתעודד כניסה של אוכלוסיות חדשות והטרוגניות לראש העין . היישוב תוכנן לגדול באופן משמעותי . התוכנית תאמה את צורכי המדינה באותה עת : עלייה בביקושי קרקע באיזור המרכז , והעלייה הגדולה מברית המועצות , שהזניקה את התחלות הבנייה בכל הארץ . תוכנית הפיתוח החדשה הביאה לבניית אלפי יחידות דיור על הגבעות המזרחיות של ראש העין . היישוב גדל תוך מספר שנים מ 12 , 000 נפש ל 32 , 000 בשנת . 1995 ראש העין הפכה ממקום מבודד ליישוב המושך אליו אוכלוסיות מגוונות , הרואות בו מקום לשיפור איכות החיים . ההג...
אל הספר