על שיתוף והשתתפות

פעם ניתן היה לומר , "ציבור" ולהתכוון לקבוצה הומוגנית ומונוליטית . גם אז , לפחות במדינת ישראל , זה לא היה מדויק , אך היה מקובל להכליל , לדבר על " טובת , "הציבור ולהתעלם מן השונות בתוך ציבור זה . ( 1955 Meyereon & Banfield , ) התפתחויות טכנולוגיות ושינויים חברתיים יצרו מרחב פוליטי חדש אשר הצריך סדר יום חדש . נוצרה כאן חברה חדשה - הטרוגנית מאוד , עם שפע גוונים , שפות ומנהגים . כדי שחברה כזאת תוכל לנהל חיים ציבוריים , צריכים להתקיים בה דיאלוג ומשא ומתן TXUID בין קבוצות רבות ושונות . האם גם עכשיו ניתן להמשיך ולדבר על ? "ציבור" גם ציבור הטרוגני הוא " , "ציבור אבל זהו ציבור חדש , המכיר בהבדלים ובשוני שבין מרכיביו . עם זאת , גם הפוליטיקה של השוני מחייבת את השונים לקבל תפישות מוסכמות של צדק חברתי ולהכיר בכך שמדובר בחברה , שבמסגרתה פועלות הקבוצות הרבות והשונות . ככל שהשוני בציבור גדול כן חשוב להדגיש את הצורך בתרבות אזרחית , שבמסגרתה אנשים יחושו שותפות גורל מסוימת , למרות ההבדלים הגדולים ביניהם . כדי שזה יקרה צריכה להיות הכרה של הכול בכבודם של אנשים . ( dignity ) כבודם של אנשים מבוסס על כיבוד הזו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד