המאמר דן ביחסים בין נותני שירותים לבין מקבלי שירותים בתחום הנכויות . נותני השירותים והמשתמשים בשירותים פועלים לכאורה באותו תחום , אך מנקודות מוצא שונות . נותני השירותים מספקים שירותים חשובים לאנשים נכים , ואילו הפעילים בקהילת הנכים מבקשים לשפר את איכות חייה של הקהילה . שתי הקבוצות משתמשות במושגים זהים - , "העצמה" , "שותפות" "שיתוף" ו"שינוי חברתי" - ומתקבל הרושם שיש להם שפה משותפת והשתייכות למערכת אחת . אך מערכת המושגים הזהה יוצרת גם אי הבנות , כי היא מסתירה מעיני אחרים את הכוונות והמטרות השונות של כל צד , ולעתים גם מעיני עצמם . במאמר זה אנחנו מצביעות על המקורות המבניים לאי ההבנה הזאת , ומציעות מודל תיאורטי המאפשר לכל צד לבחון , היכן הוא רוצה להיות ממוקם במודל , והיכן הוא ממוקם בפועל . המודל שבו נשתמש מקורו בעבודה הקהילתית , אך ארבע האוריינטציות הארגוניות שבבסיסו מאפיינות את כלל הארגונים נותני השירותים הפועלים בקהילה . המאמר יתייחס במיוחד לאופן שבו שני הצדדים משתמשים במושגים שותפות והעצמה ומפרשים אותם . שני המושגים נוצרו ועוצבו בתנועות החברתיות וכיום רווחים מאוד בשימוש המקצועי . מיקום ש...
אל הספר