פרק ראשון: הבטחה שהופרה

היום הראשון ראשית כל הטקס של תחילת השנה . בשמונה בבוקר הושיבו את התלמידים במגרש הספורט , על גבי המרצפות שכבר הספיקו לאגור מעט מקרני השמש הנעימות ומן החום שבתוך שעה או שעתיים עתיד להפוך למעיק ולבלתי נסבל , והורו להם את מקומם לפי הכיתות ולפי סימני הגיר שעל המרצפות . הגדולים ידעו את מקומם מן השנים הקודמות , אך הקטנים התרוצצו בחוסר מנוחה , גם בגלל הבהלה שאחזה בהם וגם מפני שלא הכירו עדיין את חבריהם לכיתה , שהיו אחוזי תזזית כמותם , ורק מעט הקלו עליהם הוריהם , שחלקם היו בעצמם נרגשים ולחלקם לא היה נוח בהמולה ובצפיפות ובמרצפות הקשות ובחום שהלך וגבר ובזיעה שהחלה להיקוות במצחם ובעורפם ובלפיתה החזקה שלפתו הזאטוטים את ידם . ולא הועיל שהמנהלת דחקה בהם שימצאו את מקומם והפצירה שיואילו לשבת כדי שניתן יהיה להתחיל , קודם בנימה רכה ובאורך רוח , אחר כך בתחנונים ולבסוף בצעקות , שעל אף שכוונו יותר אל אוזניהן של המורות מאשר אל הילדים , רק הרעו את המצב , שכן עתה לא רק שהילדים היו משוטטים אנה ואנה , אלא גם המורות החלו צועקות , חלקן כדי לסייע ואחרות בשל מורא המנהלת שנפל עליהן . לא הועילו גם היללות שבקעו מתוך הרמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד