במשך שלוש השנים של המאורעות נהג הישוב בתבונה מדינית מרובה בנקטו את קו ההבלגה . היה ידוע לישוב , שלא כל הערבים תומכים במופתי , שבתוך הישוב הערבי עצמו שולטות הכנופיות בכוח האימתנות . מדי פעם בפעם היתה באה גם לידי ביטוי חיצוני מחלוקת פנימית קשה בתוך הישוב הערבי . האם יכול היה הישוב העברי לקבל את עצת הרביזיוניסטים : לנטוש את קו ההגנה העצמית האקטיבית וללכת בדרך של מלחמת עמים וללכד על ידי כן ללא שיור את המחנה הערבי ? האם צריך היה להסתלק מכל תקוה לדיפרנציאציה בין הערבים 1 האם יכול היה לנהוג כך ציבור הפועלים אשר , אם גם התנכר למעשה לדרך של ארגון משותף , הרי להלכה , בכל אופן לא ויתר עליו ? נכון הוא , שהחזית הערבית החמירה עוד יותר . המלה "עצמאות" היא מילת קסם הנוסכת שיכרון , אם אפילו איננה מכילה תוכן ממשי רב . הרי היינו עדים לכך , איך "העצמאות" של הועדה המלכותית הקסימה רבים מאתנו . בעצם , אנגליה אמרה לערבים שהם השיגו על ידי טיתר את הכרזת עצמאותם . למה איפוא לא ימשיכו בדרך זאת למען הגיע לעצמאות ממש ? מעמדו של המופתי התבצר עוד יותר . יש לחכות ליום שבו הפקידות הארצישראלית תערוך קבלת פנים חגיגית ל"...
אל הספר