ישראל גלילי : אמנם אין בטחון שפעולות הטירור בהיקף הגדול בחיפה או בירושלים הנם מעשים של יהודים [ בראשית יולי 1938 נזרקה פצצה לאוטובוס ערבי במחנה יהודה אשר בירושלים , שלושה ערבים נהרגו . בגבולות יפו נפצעו 10 ערבים משתי פצצות ויריות . בשוק הערבי של חיפה הונחו שתי פצצות זמן . 21 ערבים נהרגו ועשרות רבות נפצעו . שישה יהודים שהיו בשוק נהרגו על ידי ההמון . לאחר מכן במשל החודש , נהרגו במקומות שונים בירושלים 10 ערבים . בשתי פצצות זמן בחיפה נהרגו 60 ערבים ועשרות נפצעו , [ אך יש כמה אסמכתאות שאין לבטלן , אם כי אין בהן ודאות , הנותנות מקום לחשוב שיד יהודים היתה בזאת , אם נצרף קו לקו : אופי המוקשים , מבנה וחומר —הם דומים לכלי נפץ הנמצאים בודאות בידי יהודים . אם נתאר מו"מ עם ראשי החוג המועד לזה [ היינו , הרושם הנוצר מן המגע עימם , [ הרי מתערער הבטחון שהיו אלה מעשים פרובוקטיביים שנעשו על ידי לא יהודים . קשה להעריך את משקלו הכמותי של הכוח הנקרא ארגון ההגנה הרביזיוניסטי . מעריכים שהוא מונה כ 1000 איש , קרוב ל 500 מהם מזוינים . עיקר כוחם בשלוש הערים , וכן בנתניה , בזכרון יעקב ובגליל העליון . מתברר שלצר...
אל הספר