כן . ואף על פי כן התאפקות , אם כי נגדשה הסאה . צו הימים — התאפקות . וזו עדות נאמנה לבגרות ישוכנו . ולא עוד אלא שהננו מתאפקים גם כן מצבירת היסוסים ומהבעתם —והם אינם מעטים ולא נדירים — בדבר התועלת הצפויה ממידה טובה זו למחזיקים בה , משהיא מגיעה לידי היקף רחב שכזה , עד שהיא עלולה להתפרש על ידי קצרי דעת ולהוטי יצר בצד שכנגד כא 1 ת חולשה . אולם היא יונקת מן הגבורה והבינה . ציבור בן מאות אלפי נפשות עונה על הריגת בניו ושריפת שדותיו בידי המון משוסה ורוצחים מן המארב בהבלגה מופתית גם במקומות , שבהם הוא יכול לשלם על נקלה לפורעיו מידה כנגד מידה . איזה פרט הוא גיבור ? הכובש את יצרו ואינו משתמש ללא רסן במלוא כוחו , ובמיוחד מתוך תעתועי דמיונו המשולח ומצפונו הבלתי מפותח . קל וחומר יש לציי ? את התנהגותו של ציבור , השוקל את צעדיו בתבונה ובזהירות , אם כי ^ ומה עליו לרסן לתכלית זו לא רוח פרטית אחת , אלא המון רוחות גועשים , ערב רב של יחידים , הנבדלים זה מזה במזגיהם ובתכונותיהם , בנטיותיהם ובאפני תגי בותיהם . הלא המון צפוף אינו יכול לחשב חישובים מרובים שבשיקול הדעת . הוא רואה עובדות זועקות , שותתות דם קרבנו...
אל הספר