... אתחיל מהשאלה הבוערת ביותר בימים אלה : יחסנו לטירור הערבי . מראשית המאורעות — כמו בכל השנים — נקטה תנועתנו עמדה ברורה < הגנה עצמית , לא פחות מהגנה עצמית , לא יותר מהגנה עצמית . במאורעות אלה לא קל לקיים עמדה זו , כי הועמדנו לפני תופעות חדשות , דרכי טירור חדשות , היקף חדש גם במקום וגם בזמן . לא כל החוגים בישוב — ואולי גם בחוץ לארץ — השלימו עם עמדה זו , שנראתה להם עמדה של חולשה ו"חוסר . "גבורה היו גם ויכוחים בתוכנו —אך עד השבוע האחרון , נדמה לי , לא היו מערערים רציניים על קו זה . המאורעות האחרונים — רצח הילדים בצפת , הפצצה בתל אביב , יריה באחיות רחמניות מהגב ביפו , שנעשו שיטה שעלולה עוד להחמיר — הציגו את השאלה מחדש וחייבו לשקול מחדש . ואני מניח שהשאלה נידונה עכשיו שוב בארץ —ותיבחן בלי ספק גם בועד הפועל , ולא ייתכן שהמועצה העליונה של תנועתנו לא תברר את עמדתה . השאלה הראשונה והבוערת היא : עין תחת עין או לא ? אנסה לתת את הנימוקים בעד וכנגד — ואבחון את טיבם ומשקלם . הנימוקים בעד : א . תגובה אקטיבית היא צורך נפשי של "הארגון" ( . ( "הגנה"ה ההתאפקות מולידה בקרב החברים רגש של חוסר אונים , מיו...
אל הספר