שוק.

- המשמעות היסודית של שוק היא רחוב' וזה משמעה גם באכדית . Suqu כיוצא בזה המלה חוץ פירושה רחוב . וכך ת"י לחוץ — שוקא . המלים שוק וחוץ יכולות להתחלף והשווה משי ז'ח אל פסי יכ . לעומת זאת המשמעות היסודית של רחוב בלשון המקרא הוא כיכר . בלשון המקרא מצויים הצירופים שוק ורחוב ( שה"ש ג'ב ) או חוץ ורחוב ( עמי ה'טז ; משי א'כ ; ז'יב ' ( היינו מה שקרוי בפינו : רחוב וכיכר . המשמעות כיכר' רחבה' ברורה בכמה כתובים' כגון : רחוב שער העיר ( דה"ב לב'ו ; והשווה נחמי ח'טז ' ( הוא הכיכר שלפני השער ; וזהו כנראה רחוב העיר ( אסי ד'ו'יא ' ( או סתם רחוב ( ברי יט'כ ; דבי יג'יז ; שרפי יט'טו'יז ; איוב כט'ז ; נחמי ח , ג . ( היו גם כיכרות אחרים בערים' כגון : רחוב בית האלהים ( עז' י ' ט ' ( הכיכר שלפני שער המקדש בירושלים . בדרך הטבע התרכזו חיי המסחר ברחבות שלפני שערי העיר , מאלף לעניין זה הכתוב : כעת מחר סאה סולת בשקל ומאתים שעורים בשקל בשער שומרון ( מל"ב ז'א ; והשווה תה' נה'יב ' ( או בפנים העיר' או בחוץ לפני השער' או בכיכרות אחרים שבעיר' שהרי שאר הרחובות היו דרך כלל צרים ביותר . אבל בסוף ימי בית ראשון כבר נודע חוץ האופי...  אל הספר
מוסד ביאליק