2. שוא, שיא (כתיב), שושא, שישא, שריה.

סופר המלך דויד' אביהם של אליחרף ואחיה . השם נכתב בצורות שונות . בשמ"ב כ 'כה : כתוב שיא וקרי שוא' ובמקבילה בדה"א יח'טז : שושא' אבל במל"א ד'ג : שישא . בשמ"ב ח'יז הוא קרוי שך ; ה . לצדן של הצורות המרובות של השם בנוסח המסורה' גם בנוסחות של השבעים מרובות הצורות ועיקרן : I ( r |) aou <; , Xoua ( a ) , leiaa , laPa ( הצורה שריה הועתקה . ( Lapamq ונראה שהשם אינו שמי ' והעתקתו אל שריה הריהי בגדר סיגול שם נוכרי לשם עברי קרונ לו בצלילו ( על פירושו ע"ע שריה . ( די וו סבר שהוא שם מצרי : שש' ששי , ששו . אבל אין בסברתו הסבר לוי"ו שבין שני השורקים . קודי ( ובעקבותיו מטינגר ) סבור כי שמו של סופר המלך דויד היה במקורו שריה' ואילו בצורות שוא שיא שושא שישא' הוא מבקש לראות את התואר המצרי סח שע . ת' היינו : סופר ( ה ) אגרות' תוארם של סופרים מצריים בימי הממלכה החדשה של מצרים . לדעתו יש לשחזר מתוך הצורות שוא שיא שושא שישא' את השם "ששיא' שהוא משקף לדעתו את התואר המצרי שבוטא , sahsi ' e אך הצעה זו נתקלת בקשיים פוניטיים וקשה לקבלה . מסתבר יותר שיש לפרש את השם לפי הצעת מזר שסופר המלך דויד היה ממוצא כנעני חורי ' ...  אל הספר
מוסד ביאליק