רפאים.

— ( א ) עם קדום' כנראה עם ענקים אגדי . על כדרלעומר ובעלי בריתו מסופר שהכו את הרפאים בעשתרות קרנים ( ברי יד'ה ) היא בירתו של הבשן הקרוי ארץ רפאים ( דבי ג'יג ) גם לעוג מלך הבשן מיוחס מוצא מיתר הרפאים ( דבי ג'יא ; יהו' יב'ד ; יג'יב . ( סיפוח המסורת על עוג מלך הבשן למסורת על סיחון מלך האמורי הביא לידי כך ששניהם מכונים שני מלכי האמורי ( דבי ג'ח ; ד'מז ; לא'ד ; יהו' כד'יב . ( אך איחור הכללתו של עוג באמורים עודנו ניכר בכתובים המבדילים בין סיחון מלך האמורי לבין עוג מלך הבשן ( דבי א'ד ; ג'א ב , מל"א ד'יט ועוד . ( לעירוב בין שני העמים סייעה כנראה גם האגדה שייחסה אף לאמורי גובה קומה עצום ( עמ' ב'ט ) ועל ערשו של עוג כתוב כי ערשו : תשע אמות אורכה וארבע אמות רוחבה ( דב' ג'יא . ( ערש זו נמצאה לפי הכתוב ברבת עמון' לא בבשן' ואמנם גם ארץ עמון נכללה במשך הזמן בארץ הרפאים כעדות הכתוב : pn רפאים תחשב אף היא' רפאים ישבו בה לפנים והעמו נים יקראו להם זמזומים' עם גדול ורב ורם כענקים ( דב' ב , כ כא . ( בניסוח דומה לזה נאמר על ארץ מואב : האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים' רפאים יחשבו אף הם כענקים והמ...  אל הספר
מוסד ביאליק