- נא ] שורשי הקריאה בתורה בתקופת המקרא . — קריאת ספר התורה בציבור מוזכרת לראשונה בדבי לא'י יג בזיקה למצות הקןהל . שם נאמר כי לאחר שכתב משה את התורה הזאת ונתנה לכהנים בני לוי ולזקני ישראל' ציווה אותם להקהיל את העם' האנשים הנשים והטף ואף את הגרים' במועד שנת השמיטה ( ע"ע ) ולקרוא באוזניהם את התורה הזאת . הביטוי התורה הזאת מצוי רק בסי דברים' ומכוון לסי דברים עצמו ( השווה לביטוי ' ספר התורה' שאף הוא מיוחד לסי דברים ' ( ונראה שהמחוקק התכוון לקריאת משנה התורה . ואמנם כך נהגו בימי בית שני ( משי סוטה ז'ח . ( מלשון הכתובים אין לדעת אם מצות הקריאה חלה על הכהנים והזקנים' שבידיהם נתן משה את התורה' או אולי היא חלה על המנהיג ( כאן יהושע ' ( כמו שהדבר היה בימי בית שני . בפסי יא יב באה פנייה בלשון יחיד : תקרא' הקןהל , וייתכן אפוא שהפנייה מכוונת ליהושע שעליו מדובר בפיסקה הקודמת לזו שדנה בכתיבת התורה והקריאה בה ( פסי ז ח . ( ואכן ביהו' ח'לד לה מצינו כי יהושע הוא הקורא את דברי התורה נוכח כל קהל ישראל : האנשים' הנשים' הטף והגרים . לפי דבי לא'יב יג הקריאה בתורה נועדה לשינון דברי התורה ולהוראתם לדורות הבאים...
אל הספר