קעילה, קעלה.

- עיר בשפלת יהודה . בשבעים . Kei ^ a : A ; Keilau : B קעילה נמנית ביהו' טו'מד' לפני אכזיב ומרשה כעיר מחוזה הרביעי של יהודה . לפי אבסביוס ( אוני ' 114 שוי ( 15 נמצאה קעילה ( K ^ Xa ) שמונה מילים ממזרח לבית-גוברין' והיא ח'רבת קילה השוכנת על גבעה תלולה הקשורה ממזרח ברכס אל הרי יהודה . גבעה זו מתרוממת בגבולה המזרחי של השפלה שנים עשר ק"מ ממזרח לבית-גוברין . קעילה מוזכרת כבר במכתבי אל עמארנה ( קנ' ' 289 שוי 28—25 ועוד ) בכתיב . Qilti לראשית היישוב הישראלי בעיר רומזת רשימת בני כלב שבה נמנה : אבי קעילה הגרמי ( דה"א ד'יט . ( אך הכתוב סתום ; וע"ע גרמי . בשל קרבת העיר אל ארץ הפלשתים מסתברת שאיפתם של הללו להשתלט עליה' שאיפה זו היא הרקע למסופר בשמ"א כג' שדויד הושיע את העיר מיד הפלשתים' אבל אחר כך ברח ממנה מפני שחשש כי בעליה יסגירו אותו ביד שאול . היישוב היהודי בקעילה פסק עם גלות בבל וחודש בימי שיבת ציון . קעילה נעשתה אז בירת פלך ושימשה מקום מושב לשני שרים הממונים כל אחד על חצי פלך : חשביה ובוי בן חנדד , אשר הוזכרו בין הלוקחים חלק בבניין חומת ירושלים בימי נחמיה ( נחמי ג'יז יח . ( לשם העיר קעילה דומה...  אל הספר