קטרת.

- חומר הנשרף כדי להעלות עשן שריחו נאה . המלה השמית קטרגת ) משמעה עשן ; כך באוגריתית ( קטר ' ( בארמית ( קטרא ) ובאכדית . ( quturtu , qutru ) בערבית $ משמעו לבשם בגדים בעשן אהלות . בעברית מקראית נתייחד הפועל קטר ( בפעל ובהפעיל ) למעשה הפו לחני של שריפה והעלאה בעשן . הפעל רגיל בהקשר של עבודת הבמות או עבודה זרה' ואינו משמש בספרי בראשיתשופטים . ההפעיל הוא הלשון הרגיל בדיני הקרבנות' ורגיל גם מחוץ להם בהקשרים של עבודת הי . החומרים המוקטרים הם קרבנות וחלקי קרבנות ( ע"ע קרבן' קרבנות' נא ' [ ( ב ' ( ב ) וכן הקטורת עצמה . ( א ) הקטורת בפולחן . — שימושי הקטורת בפולחן הם שניים : ( א ) קטורת שכולה לבונה ( ויי ב'א'טו ועוד ) באה כלוואי לכל המנחות' חוץ ממנחת חטאת ( ויי ה'יא יג ) ומנחת קנאות ( במי ה'טו ; וע"ע סוטה . ( הלבונה עם קומץ מן המנחה ועם שמן - צירוף הנקרא אזכרה - מוקטרת על המזבח החיצון' כנהוג אצל כל הקרבנות הרגילים . גם עם לחם הפנים ( ע"ע ) באה לבונה זכה' המשמשת לו אזכרה ( וי' כד , ז . ( ( ב ) קטורת המורכבת מכמה חומרים כמפורט לקמן מוקטרת פעמיים ביום' כמעין קרבן לעצמו' על מזבח המיוחד לצורך -זה (...  אל הספר
מוסד ביאליק