הזכרנו קודם מחקר שנערך במשפחתונים בישראל ( צור , , ( 1992 שבמהלכו נערכו תצפיות על אינטראקציות חברתיות בין פעוטות , ועל התנהגות המטפלות בזמן המגעים האלו . ציינו , שמרבית המטפלות נוהגות לא להתערב בזמן אינטראקציות חברתיות של ילדים , גם לא בזמן מריבות וקונפליקטים , כל עוד אין הם אלימים במיוחד . המחקר בדק גם את הקשר בין התנהגות המטפלת במצבים אלו לבין התנהגותם הרגשית חברתית של הילדים במשך שהותם במשפחתון . הממצאים מצביעים על כמה דפוסי התערבות טיפוסיים של מטפלות ועל השפעתם על הילדים . מטפלת שמעודדת מגעים חברתיים חיוביים . חלק מהמטפלות נוטות להביע חיבה ורגשות חיוביים במהלך מצבים רגשיים חברתיים : מחבקות , מלטפות ומנחמות ילדים בזמן מצוקה . מטפלות כאלה גם מאפשרות אינטראקציות חברתיות חיוביות , בכך שהן ערות וקשובות למגעים בין הילדים , ומתבוננות בהם מהצד בהנאה . הבעת הפנים שלהן , גם ללא התערבות מילולית , משדרת אישור חברתי ועידוד לפעוטות להמשיך לשחק ביחד . לעתים הן אף יוזמות , מצטרפות או מדגימות לילדים שיתוף פעולה , למשל בריקוד או במשחק משותף . המעורבות הרגשית החיובית שהן מקרינות במצבים אלה בולטת לעין...
אל הספר