כשעוסקים במקורות להבדלים בין אישיים בין ילדים , מבחינים בדרך כלל בין גורמים פנימיים , או פנים אישיים ( intra-personal ) וגורמים חיצוניים , או בין אישיים ( inter-personal ) המשפיעים על התנהגותו ועל יכולתו המתפתחת של הילד . גורמים פנים אישיים עניינם מאפיינים מולדים , כמו מין הילד או הטמפרמנט שלו , המטען הגנטי , אירועים במהלך ההריון ( מחלת האם , פגות , ( ויכולות וכישרונות מולדים בתחומים שונים ( למשל , בתחום הקוגניטיבי או המוטורי . ( הגורמים הבין אישיים כוללים בדרך כלל את יחסי הילד עם הסביבה הקרובה שלו - בבית בחיק המשפחה ובמסגרת החינוכית . סביבה זו כוללת ילדים ומבוגרים המספקים לילד את חוויותיו הרגשיות והחברתיות הראשונות . ויש לזכור כי הבית והמסגרת מעוגנים בתוך קהילה , בתוך חברה ותרבות . ההבחנה הזו מזכירה לעתים את ההבחנה בין הסברים המדגישים את השפעת התורשה לעומת אלו המדגישים את השפעת הסביבה . עד סוף שנות ה 70 של המאה הקודמת ניסו חוקרים ותיאורטיקנים להסביר הבדלים אישיים בהתפתחותם של ילדים באמצעות שתי קבוצות גורמים אלו , כאשר מושג הסביבה כלל בעיקר יחסים בין אישיים של הילד עם הוריו . מחקרים ר...
אל הספר