את הרגשות הבסיסיים - פחד , כעס , הפתעה , גועל , שמחה ועצב - אנו חווים לאורך כל החיים , מלידה ועד בגרות . מה שמשתנה עם הגיל הם הגורמים המעוררים אותם , או הנסיבות שבהן אנו חווים אותם . למשל , תינוקות מסוגלים לחוות ולבטא הפתעה או אכזבה רק אחרי שלמדו לצפות לדפוס מוכר - והדפוס הזה מופר ( כמו במשחק , "קוקו" או כשאמא מוצצת בקבוק של תינוק . ( עם הגיל הציפיות משתנות ועמן גם האירועים שמפתיעים , מצחיקים או מאכזבים את הילד . כמו כן , מאורעות שעוררו פחד או הנאה בינקות כבר לא מעוררים רגשות אלו אצל פעוטות או ילדים בגיל הגן . הסיבה היא , כמובן , ההתפתחות הקוגניטיבית , שבעקבותיה מתפתחת אצל הילד היכולת להבין ולהעריך את משמעותם של אירועים יומיומיים - האם הם מאיימים / משמחים / מפתיעים וכוי - וכן היכולת ליצור ציפיות ולהעלות אירועים בדמיון . חוויית הפחד היא מקרה מעניין של חוויה רגשית שהגורמים המעוררים אותה משתנים עם הגיל , וגם עוצמתה נוכח נסיבות דומות משתנה עם הגיל . עם ההתפתחות הקוגניטיבית , המוטורית והתקשורתית , ועם ההתנסויות המצטברות גוברת תחושת השליטה של הילד בסביבה , ובעקבותיה פוחתת עוצמת הפחד המתעורר ...
אל הספר