בשנת 2008 ובמחצית הראשונה של שנת 2009 מצוי הנושא האירני במידה רבה בהקפאה עד למיצוי צעדי המדיניות המופעלים על ידי הנשיא אובמה , זאת לאחר שהביון האמריקני חסם את בוש , הנשיא הקודם , ולא אפשר פעולה , לאחר שטען כי מ 2003 אין פעילות אירנית למטרת התחמשות גרעינית ( הערכה זו מפוקפקת , כמו זו של הביון האמריקני בנושא העירקי . ( מדינת ישראל מודעת לכך , שאין באפשרותה לפעול נגד אירן עקב המרחק הגיאוגרפי וריבוי המתחמים בהם מתבצעת הפעילות הגרעינית האירנית . זאת ועוד , כל מטוס שמתקרב לאזור האמור , מיורט מיידית על ידי ארה"ב , לכן בכל מקרה נדרש לכך אישור אמריקני . ישראל מוכנה לבצע פעולה באירן בגיבוי אמריקני , והיא גם מניחה שתצליח למנוע פגיעה אפקטיבית של טילים אירניים בשטחה , אולם החשש האמריקני הוא , שפעולה ישראלית גם אם תהיה מוצלחת ביותר , תביא לפלישה אירנית לנסיכויות הנפט ותיאלץ את ארה"ב לפתוח במלחמה יבשתית נגד אירן . בשלב זה ברור למדי , שהחרם הכלכלי על אירן אינו נושא פרי כפי שצפתה ארה"ב , בעיקר משום שסין ורוסיה אינן משתפות איתו פעולה . אולם ההנהגה האמריקנית כולה חוששת מן הפעולה שתגרור אותה בהסתברות גבו...
אל הספר