ההתנתקות החלקית של לבנון מסוריה , מחייבת את ישראל לניהול מדיניות שונה כלפי מרינה זו , הסובלת מפיצול רב ומאי יציבות . בשנים 2006-2000 התקיימו הבנות גלויות וסמויות בין החיזבאללה לישראל , כאשר כל אחד מן הצדדים מתגרה מדי פעם באחר , עד השגת רגיעה נוספת . במהלך החטיפה והפיגוע בצפון בשנת , 2006 ראה החיזבאללה משום מהלך נוסף של התגרות אשר יביא לתגובה זמנית וקצרה עד להפסקת אש נוספת . אולם ממשלת ישראל מצאה הזדמנות לשבירת הסטטוס קוו ונסחפה לפעולה ממושכת , שיערה : שבירה מוחלטת של ארגון החיזבאללה בלבנון . ניסיון החיזבאללה להשיג הפסקת אש מיידית נדחה על ידי ישראל . הפיתוי להגיע להכרעה מוחלטת של החיזבאללה נבע מהישגי חיל האוויר בשלושת הימים הראשונים של הקרבות . אולם מכאן ואילך נוצר בשטח קיפאון מוחלט , וביום סיום המלחמה והכרזת הפסקת האש , שני הצדדים לא התקרבו כלל להכרעה . ישראל פגעה בהם קשות , אך יכולתם לפגוע ביישובי הצפון לא פחתה . התיקו המוחלט בין הצדדים נבע מכמה גורמים : . 1 כוח האש של החיזבאללה התרכז בערי דרום לבנון , כך שללא כיבוש שלהן , היכולת של החיזבאללה לפגוע בישראל לא פחתה כלל . צה"ל נמנע מלכבו...
אל הספר