המשבר הכלכלי הנוכחי משנה את כל כללי המעורבות של הממשלה והבנק המרכזי בעולם ובישראל , ממעורבות עקיפה ורגולטורית , למעורבות ישירה ואגרסיבית . משרד האוצר והרגולטור מסכימים להתערב בנושאים כגון יצירת רשת ביטחון לחוסכים הפנסיוניים , הקמת קרנות בערבות מדינה לרכישת אג"ח קונצרני , ואפילו יצירת ערבויות להנפקות בנקים , לצורך הלוואות לחברות עסקיות ועצמאיים . בנק ישראל הגדיל ועשה כאשר לצר הורדת ריבית בנק ישראל לרמות אפסיות , הוא מנסה להוריד את התשואות ארוכות הטווח , באמצעות הגדלת ביקוש לאג"ח ממשלתי . צעד זה מסייע למערכת הכלכלית משום שהוא מוריד תשואות , אך במקביל יוצר הזרמה מוניטרית , ואף מעלה חשש שהוויסות האמור יגרום בעתיד לזעזועים מקרו כלכליים ותגובות שוק חדות בכיוון הפוך . קשה להעריך בשלב זה , האם אנו נמצאים רק בשינוי מגמה זמני הנובע מן המשבר , או שינוי אסטרטגי ארוך טווח , בהגדרת תפקידי המדינה בשווקים הפיננסים והריאליים . שאלות אלה עולות היום בכל מדינות העולם ולפיכך גם בישראל .
אל הספר