ממשלת ישראל למדה מטעויות והפיקה לקחים מעידן רבין . אז הוגדל צד ההוצאות סימולטנית עם הגידול המהיר בהכנסות ממיסים . ברור היה שהפעם יש לבצע מדיניות אחרת , אשר לצד הקטנת הגירעון והחוב הלאומי בטווח הקצר , תימנע את המשבר הפיננסי הבא , כאשר יווצרו בארץ ובעולם תנאים של האטה כלכלית . המטרה הנוספת של הממשלה הייתה להקטין את משקל הוצאות הממשלה בתוצר לכיוון הממוצע במדינות ה ס . 0 £€ עקב כך , נקבעה תקרת גידול הוצאות של אחוז אחד , ומרגע שהצמיחה הכוללת עלתה לעבר 5-4 אחוזים וההכנסות ממיסים הגיעו לרמות של 8-7 אחוזים , ברור היה שהגירעון התקציבי יתאפס והחוב הלאומי יפחת . במקביל "הפעיל" משרד האוצר צעדים משלימים . הוא מנע העברה קלה מסעיף תקציבי אחד למשנהו ובכך יצר תת ביצוע בצד ההוצאות , ובמקביל תחזיות המיסים היו שמרניות , כך שגם בעניין זה , נוצרו עודפים גדולים יחסית , שכולם "הופנו" אוטומטית להורדת החוב הלאומי , שנבע מהקטנה מהותית בהנפקות האג"ח . בשנת , 2006 שנת המלחמה בצפון , נוצרו עודפים הקרובים ל 19 מיליארד ש"ח , כ 10 מיליארד ש"ח תת ביצוע בצד ההוצאות , ועוד כ 9 מיליארד ש"ח עודף הכנסות ביחס לתחזית . על ...
אל הספר