המהפכה המרכזית של מדיניות המיסים בישראל מתבטאת בשינוי אסטרטגי בראייה של מערכת המס בין הדור הראשון של אדריכלי המיסוי , ( 1975-1950 ) לבין הדור השני , ( 2008-1975 ) כאשר בשלושת השנים האחרונות , ניכר שינוי מסוים , שמחזיר לצורת החשיבה של שנות ה 50 וה . 60 ההנהגה הכלכלית של הדור הראשון לתקומת ישראל : ספיר , אשכול , שרף ואחרים , ראתה במערכת המס גורם מרכזי בניהול מדיניות כלכלית בכל התחומים , מעידוד אזורי מסיבי , דרך עידודים סקטוריאליים ועד שימוש במס כמרכיב מרכזי במדיניות השכר , שוק ההון והמט"ח . בדור השני , ובעיקר כתוצאה מדו"ח ועדת בן שחר שהתפרסם בשנת , 1975 התפישה , האסטרטגיה והגישה המובילה היו צמצום יעדי מערכת המס ומידות מעורבותה בתחומים השונים של הכלכלה . מגמה זו שהתעצמה בשנות ה 90 נמשכת עד השנים האחרונות . החל מסוף שנות ה 70 הייתי מעורב באופן אישי באסטרטגיה של מערכת המס וגישתי הייתה ברורה : מערכת המס צריכה להיות ניטרלית ככל האפשר , ולא לשרת סקטורים או תחומים ספציפיים במשק . נוסף לכך רצוי שמידת החיכוך בין הציבור לשלטונות המס תהיה מינימלית , כך שלא תהיה חובת דיווח כללית , וראוי להקטין כ...
אל הספר