אי שוויון ושוק העבודה

מדיניות סוציאלית נדיבה מדי ולא זהירה מן ההיבט התיאורטי , פוגעת בשיעור התחלופה בין פנאי לעבודה , ומגדילה את הכדאיות של הקבוצות החלשות לפרוש משוק העבודה הרשמי או להפחית את מספר שעות העבודה . מגמה זו מתעצמת כאשר רמת השכר של הקבוצות החלשות יורדת , לצד עלייה בהטבות הסוציאליות והקצבאות שהמדינה מעניקה להן . המדינות המפותחות הקפידו לבצע מדיניות ראויה בתחום זה , ורובן קיצצו בדמי אבטלה והבטחת הכנסה , בעיקר על ידי החמרת הקריטריונים למתן הקצבאות והגדלת התמריצים לחזור לשוק העבודה . מדינות מסוימות אף יצרו מסלולי הכשרה מקצועית לעבודה וכפו אותם על מקבלי הבטחת הכנסה , למשל תוכנית ויסקונסין . ככלל , מדיניות סוציאלית היא תחום אחד , בתוך המדיניות הכוללת של הממשלה בשוק העבודה , ואסור להפעיל אותה במנותק מן הראייה הכלכלית הכוללת כפי שנעשה בישראל בשנות ה . 90  אל הספר
הקיבוץ המאוחד