ג'ורג בוש שאף לפתוח במלחמה עם עירק , אם כי המודיעין האמריקני הגיע למסקנה שאין לעירק נשק לא קונבנציונלי , אולם נתן לבוש הערכה רשמית למחצה , שהסיכוי שיש לעירק נשק כזה הוא גבוה מאוד . במובן זה גיבה המודיעין את הנשיא בהשגת יעדיו . אותו מודיעין טען לאחר מכן , שאירן הקפיאה את מאמציה לפיתוח נשק גרעיני , טיעון מפוקפק זה נבע כנראה בין השאר מן הרצון למנוע מבוש החלטה על תקיפת אירן . דוגמה זו מבטאת דילמה של מנגנונים מודיעיניים , תמיד ובכל מקרה יש לומר למנהיג את האמת ולגבותו , או לפעול בהתאם לקונספציה של המנגנון המודיעיני ללא תלות מוחלטת בראש המדינה . דילמה דומה ראינו בישראל , ב 1973 היה המודיעין הישראלי חצוי בעמדותיו ביחס לסיכויי התקיפה של מצרים וסוריה , אולם הוא העביר לפוליטיקאים רק את המסר האופטימי . כאשר המודיעין היסס האם לגבות את שרון בתהליך ההתנתקות . התחזית המודיעינית הייתה שהטרור צפוי לפרוץ כתוצאה מכך בעתיד . וההתלבטות הייתה אם לומר זאת לשרון או להציג את ההערכות המוסכמות שלא כך הדבר . לבסוף פעל המודיעין בשני קולות , התורה שבכתב נתנה את ההערכה האמיתית , ואילו התורה שבעל פה יצרה ניסוח מעורפל...
אל הספר