הסדרת כללי המשחק במערכת הכלכלית והצורך בבקרה על המערכות השונות , העלתה באופן ניכר את מעמדם וחשיבותם של הרגולטורים השונים . ככלל , הרגולטורים הם למעשה סניף של משרד האוצר ובנק ישראל , כלומר סניף של הגלובליזציה הכלכלית . הישגיהם היו מרשימים בעידן הגלובליזציה , 2008-1989 אולם כמו אחרים גם הם סובלים מכשלי השיטה הנהוגה היום . משרד האוצר כהרגלו , לא חסך במאמץ ובתקציבים כדי לחזק את הגופים הרגולטורים , וכולם ( הרשות לניירות ערך , הרשות להגבלים עסקיים , הפיקוח על הבנקים והמפקח על שוק ההון באוצר , ( הצליחו לבנות מערכות יעילות המאוישות בכוח אדם מקצועי , מוכשר ובעל מוטיבציה גבוהה . היכולת הגבוהה של מובילי הרגולציה העלתה לא רק את קרנם אלא גם את האפקטיביות של פעילותם . רובם פועלים בהתאם לכללים בינלאומיים המומלצים לישראל , ובמידה רבה אף נכפים עליה בסנקציות שונות . כך למשל חוק ההלבנה בישראל נקבע על פי קריטריונים מוסכמים בעולם . למעשה , החקיקה , הנוהל והביצוע של החוק מפוקחים על ידי הארגונים הבינלאומיים . אולם בדומה לדרישות המקרו של הגלובליזציה , שהן הומוגניות ואחידות , ישראל , ברצונה או שלא ברצונה , מעת...
אל הספר