מודל הגלובליזציה אינו קובע עמדה ביחס למדיניות הסוציאלית המועדפת . באופן מודע העדיפו מדינות מערב אירופה מדיניות סוציאלית מתקדמת , המשפרת את אי השוויון בחלוקת ההכנסות , ובמקביל מקשיחה את שוק העבודה , כלומר מכבידה על העסקת העובדים ומגדילה את עלויות העבודה . מרבית מדינות מערב אירופה תומכות בחקיקת שכר מינימום ; חיוב המעבידים בהפרשות סוציאליות ; הן מצדדות במוסד הקביעות , מקיימות בתי דין לעבודה , ותומכות בזכות השביתה . מדינות אלה גם אוכפות את החקיקה הסוציאלית . ארה"ב ובריטניה ובמידת מה גם ישראל ואירלנד , נוקטות מדיניות של שוקי עבודה גמישים , עם חקיקה מוגבלת של חוקים סוציאליים שלמרבה הצער אינה נאכפת . במדינות אלה קיימת לעיתים חקיקה של שכר מינימום וחקיקה המחייבת הפרשות סוציאליות , אם כי היא חלקית בלבד ולא תמיד נאכפת על ידי השלטון . כך למשל זכות השביתה קיימת , אולם לא תמיד היא מיושמת . יש לציין כי במדינות אלה צמחו חברות רבות של קבלני כוח אדם ומוסד החוזים האישיים הפך נפוץ יותר . מדינות מערב אירופה הצליחו לשפר את חלוקת ההכנסות במשק , אולם פגעו בשיעורי הצמיחה בשל יעילות נמוכה יותר . אם כי שיעורי הא...
אל הספר