הדירקטיבות של המודל הגלובלי קובעות , שהגירעון התקציבי יהיה אפסי והחוב הלאומי יישמר מתון . הדירקטיבות אינן קובעות ולא נותנות עדיפות למרינה שבה משקל ההוצאה והמיסים מהתוצר הוא גבוה ביחס למדינות בהן המשקל נמוך . מדינות צפון אירופה שומרות על פרופורציה גבוהה של הוצאה ממשלתית ומיסים בתוצר , ושומרות על כל כללי היציבות הפיננסית , לכן הן משתלבות היטב בכלכלה העולמית . ואילו מדינות כיפן וארה"ב שומרות על פרופורציה נמוכה של הוצאה ממשלתית ומיסוי בתוצר , תוך הקפדה על גירעון קטן , וגם הן משתלבות היטב בכלכלה העולמית , לפחות עד פרוץ המשבר הגלובלי הנוכחי . מודל הגלובליזציה והשווקים הפתוחים משפיע לעיתים על הרכב המיסים . כך למשל מדינה לא תוכל לשמור על מס חברות ( והנגזר ממנו , מס הכנסה על יחידים , ( גבוה באופן מובהק מן המדינות המתחרות איתה , משום שהדבר יגרום לניידות של עסקים ממדינה למדינה . אולם ההכרעות ביחס לשיעורי המע"מ , מיסי הצריכה , מיסי הרכוש והעיזבון נתונות להחלטות של כל מדינה ומדינה לגופה . יש לזכור כי כל מדינה היא ריבונית ביחס להרכב ההוצאה התקציבית שלה . יחד עם זאת ברור לכל מדינה , שעיוותים גדולים ב...
אל הספר