בעידן הגלובליזציה הכלכלית , ( 2008-1989 ) שלטה בכלכלה המערבית ההנחה התיאורטית , * מבית מדרשם של אדם סמית ( A . Smith ) ומילטון פרידמן , ( M . Friedman ) לפיה הצרכנים , היצרנים , היבואנים והמשקיעים הם ביסודם יצורים רציונליים ועקביים אשר ינסו למקסם את התועלת האישית * פירוט ראו בפרק - ( 2 ) ניתוח כלכלי וחברתי - מתודולוגיה . שלהם . מכניזם השוק יעזור להם , וכך יגיעו משקי הכלכלה לאופטימיזציה כלכלית היד" ) הנעלמה" של אדם סמית . ( ההנחה הייתה , שחלק קטן מן היזמים לא ייחשבו נכון את הסיכונים , ולפיכך יפלו מבחינה כלכלית . דבר זה יביא דווקא להבראה כלכלית ולא למשבר , משום שהסלקציה הטבעית תשאיר את החזקים והמצליחים , בעוד שהשאר יאבדו את כוחם הכלכלי . במקביל נתקיימה הנחה , שחברות דירוג האשראי ברמת המדינה וברמת החברות העסקיות , יצליחו לקבוע דירוגים נבונים של סיכון לכל המדינות והיחידות העסקיות , זאת בהתאם לקריטריונים מקצועיים מוסכמים . במקביל יצרו המדינות השונות רגולציה מסודרת , ששאפה להגדיל את השקיפות והבקרה . עם זאת , המדינה הותירה לקרנות גידור ולמוצרים מובנים שונים , להתקיים ברמת שקיפות נמוכה יותר , ...
אל הספר