עידן הגלובליזציה הכלכלית * 2008-1989 אופיין בשני עקרונות מובילים , עידוד הפתיחה המוחלטת לעולם של שווקי המוצרים , המט"ח וההון ושמירה על כללי היציבות הפיננסית ( גירעון תקציבי של 3-0 אחוזי תוצר , אינפלציה מתונה 3-1 אחוזים וחוב לאומי פוחת עד לרמה שלא תעלה על 60 אחוזי תוצר . ( המודל הגלובלי קבע , שבכל מקרה תנאי היציבות המשקית מחייבים שמירה על הכללים האמורים . כלומר , מדינה באבטלה ומיתון הסובלת מגירעון תקציבי גדול , חייבת דווקא לקצץ בהוצאות כדי לחזור לגירעון הראוי . ההנחה הייתה שגירעון נמוך מקטין הנפקות אג '' דו ממשלתיות ( למימון הגירעון ) ומביא לירידה בריבית ארוכת הטווח , וממילא הפעילות הכלכלית ( השקעות וצריכה ) תגדל . המודל הדגיש גם , שמדינה השרויה באינפלציה גבוהה ובמיתון צריכה להעלות את הריבית קצרת הטווח שבשליטת הבנק המרכזי , כדי להאט את האינפלציה גם אם הדבר מביא בטווח הקצר להקטנה נוספת בפעילות הכלכלית , כיוון שכללי היציבות הם החשובים ביותר . המודל הגלובלי מוניטרי החליף את המודל הקנסיאני , ** שהיה המודל המוביל בכלכלה , מאמצע שנות ה 30 של המאה ה 20 ועד תחילת שנות ה 70 של המאה ה . 20 המ...
אל הספר