עתה , שיש בידינו כלים "מעודנים" יותר להתמודדות עם בעיית הזכויות החברתיות , נפנה להשיב על כל אחת משלוש השאלות שעמדנו עליהן . השאלה הראש 1 נה הינה : האם מוצדק להעניק לזכויות החברתיות הכרה ברמה נורמטיבית שונה ( ונמוכה יותר ) מזו המוענקת לזכויות האזרחיות ? היש בזכויות החברתיות "פגם גנטי" המצדיק נחיתות מעין זו ? כך , למשל , יש הטוענים כי הזכויות האזרחיות הינן "שליליות" באופיין , באשר הן אוסרות על המדינה לפגוע בהן . לעומת זאת , הזכויות החברתיות הינן "חיוביות" באופיין , והן מטילות על המדינה חובות פוזיטיביות להגן עליהן . הטענה הינה כי זכויות אדם - ובוודאי ברמה נורמטיבית על חוקית - הן רק הזכויות הנגטיביות . טענה זו בטעות יסודה . ההבחנה בין חובות "שליליות" לחובות "חיוביות" היא עניין של דרגה וצורת הצגה . על כל פנים , זכויות האדם האזרחיות כוללות בחובן לא רק היבט שלילי ( לא לפגוע בהן , ( אלא גם היבט חיובי ( להגן עליהן . ( כך הדבר באשר לחיים , לגוף ולכבוד האדם . על המדינה מוטלות החובה השלילית לא לפגוע בהם ( סעיף 2 לחוק יסוד : כבור האדם וחירותו ) והחובה החיובית להגן עליהם ( סעיף 4 לחוק יסוד : כבוד הא...
אל הספר