מי מאתנו אינו יודע : מושגי הטעם האסתטי שלנו משתנים בזמן . בתחום האופנה - כמובן ; בתחום האמנות - לבטח , חרף היציבות היחסית של ערכים אסתטיים קלאסיים ; בתחום היופי הנשי ? כן - פעם נטתה העדפתנו האסתטית לשמנמנות וללבנות , זוכרים ? - ולא : משנתבונן בדיוקן נפרטיטי מהמוזיאון האגיפטולוגי בברלין וב"ונוס ממילו" ב"לובר" וב"ונוס" של בוטיצ'לי ב"אופיצי" - נמצא שמשיכתנו האסתטית ליופי הנשי המסוים לא השתנתה באורח משמעותי . ובתחום היפה בטבע ? מוזר , אבל דומה שכאן מושגי היופי או הטעם לא השתנו לאורך ההיסטוריה : העמקים המיסתוריים , הפסגות עתירות השלג , הים הסוער , הנהר השוטף שוצף , פריחת השדות והעצים באביב וכוי - אלה מככבים כבר בשירת הקדמונים שמאז הומרוס , לוקרציוס : "מה נעמה הסופה בלב ים משתולל כי תראנה / מבמתי מרחקים ותביט על אסון חבריך / ? אין היא שמחה לסבלות הזולת - הסיבה כאן אחרת : / טוב ונעים להרגיש כי אנהנו נחלצנו מדחי : / מה נעמה מלחמה , שאון קרב העולה באוזנינו , / אם נעמוד מרחוק ונסקור את הקרץ לא לנו " ! ( לוקרציוס , 'על טבע , 'היקום ספר , 13-1 , 'ב תירגום : ש . דיקמן . ( וכך , יוהן פון הרדר , הרומ...
אל הספר