בעודנו שחים בהנאה החושית , ומנסים לדלות לקח מהמשותף להנאות החושים לסוגיהם , נתפסת הדעת דווקא להיפוכה של ההנאה החושית , קרי - להעדר הסיפוק ואף לסלידה החושית : הנה כי כן , משחושבים אנו על הריח הדוחה , המגע הבלתי נעים , הטעם הרע , ומשווים אותם למראה ולצליל הצורמים ( כמילים אחרות - , ( "מכוער"ל בולטת מאוד התכונה המשותפת לכל הסלידות החושיות החוץ אסתטיות : זיקתן למוות , לריקבון , למחלה , לסכנה . 'וכדו שהרי , המים הבלתי נעימים למגע ( חוש המישוש ) הם אלה הלוהטים או הקפואים , כלומר - אלה המסכנים את בריאותנו ; חומר מוצק שאינו נעים למגע הוא החומר הדוקרני או המחוספס ( נייר הזכוכית , למשל , ( כלומר - חומר פוצע , חומר רך שאינו נעים למגע הוא זה המעורר בנו תחושת ריקבון ; צחנה העולה באפנו דוחה אותנו אף היא בגין זיקתה לרקוב , למתפרק , למת , טעם רע של מאכל ( להבדיל מתפל - שהוא העדרו של טעם ) הוא טעמם של חלב שהחמיץ , בשר שנרקב , פירות שהבאישו וכיו"ב ; כלומר , פעם נוספת , התגלותו של הרקוב והמת בהקשר הגסטרונומי . טעם רע של מליחות יתר , חמיצות יתר , מתיקות יתר וכוי , מערערים אף הם את האיזון הגופני . "ברי...
אל הספר