התאווה לזווג את היופי עם הטוב לא חדלה , כמדומה , מאז ימי אפלטון . ניסיונות שידוך מכאן ומכאן ; אם מצד ה"כלה" ואם מצד : "חתן"ה יש , אכן , שהטוב קדם ליפה והקרינ 1 בבחינת "אידיאת האידיאות" ( שמש : טוב ) שאורה הוא היופי המדינה' ) , ' משל השמש , ;( 509-506 לעתים היפה הוא שהכשיר את הקרקע לטוב : פרידריך שילר , 'על החינוך האסתטי של האדם בסידרת , 'מכתבים ראה ב 1793 את הסינתזה ההכרתית שביופי - הרמוניה משחקית בין דחף חושי חומרי לבין דחף תבוני צורני - כתשתית לשיפורו המוסרי של האדם ; יש שהיפה והטוב נמצאו נפרדים , ובכל זאת קשורים בקשר של דומות , כהגדרת עמנואל קאנט ביקורת' ) . ( 1790 , 'כוח השיפוט לפי קאנט , היפה הוא סמל מוסרי לשיפוט האסתטי ולשיפוט המוסרי - שני שיפוטים שונים - סמל שהוא המשותף הצורני באנלוגיה של פעילות הכרתית חופשית ואטונומית , המשוחררת מאינטרסים ותכליות . עם זאת , מלמד קאנט , השיפוט המוסרי נבדל מהשיפוט האסתטי בהיותו מושתת על מושג של חוק כללי ( שהוא הוא היסוד לציווי המוסרי . ( לעומתו , השיפוט האסתטי נתבע להשתחררות מאינטרסים , מתכליות וממושגים כאלה או אחרים , ולבטח אינו ניתן להכללה מוש...
אל הספר