שלומי חלטתו של מנהיג עיראק , צדאם חוסיין , לפלוש לכווית בקיץ 1990 העמידה את ממשל הנשיא בוש בצומת מבחן חמור . על הפרק עמדה סוגיה רחבה בהרבה מזו של כיבוש כווית בידי עיראק - סוגיית "קדושתו" של הסטטוס קוו הבינלאומי , ובעיקר הטריטוריאלי . לממשל האמריקאי היה ברור שהשלמה עם המציאות החדשה שנוצרה באזור עם כיבוש כווית בידי עיראק עלולה להוביל לשתי התפתחויות בלתי רצויות : א . עיראק לא תסתפק בכיבוש כווית ותבקש להרחיב את מעגל כיבושיה לעבר מדינות המפרץ , ואולי גם סעודיה . ב . מדינות אחרות במערכת הבינלאומית ילכו בעקבות עיראק ויובילו לערעור חמור של יציבות המערכת הבינלאומית . לכך עלולות היו להיות כמובן השלכות מרחיקות לכת גם במישור הכלכלי . ארצות הברית עמדה במבחן זה בכבוד . בפני ממשל הנשיא בוש עמדה אופציה של הליכה בכיוון של מדיניות פייסנית מול צדאם ח וסיין . היו לו סיבות טובות לבחור באופציה זו . צדאם הפגין נחישות וביטחון עצמי . ידיעות רבות דיווחו על כך שיש ברשותו מאגרי נשק לא * פרופסור , חוקר בכיר , מכון בן גוריון לחקר ישראל , אוניברסיסת בךגוריון בנגב , ועמית מחקר במכון למחקרי בי 0 חון לאומי באוניבר 0 י...
אל הספר