ב 1947 העניקה אנגליה , כזכור , עצמאות לתת היבשת ההודית שנחלקה לשתי מדינות : הודו ופאכיםתאן . פאכיסתאן עצמה הורכבה משני חלקים : מערב פאכיםתאן ומזרח פאכיסתאן . המתיחות בין שני חלקים אלה של פאכיסתאן , שניכרה כבר סמוך להקמת המדינה , הלכה וגברה . מזרח המדינה היה בעמדת נחיתות לעומת מערבה . הממשלה המרכזית , שמקום מושבה היה במערב , לא עשתה הרבה לפתח את המזרח . תושבי המזרח הופלו לרעה במנגנון הממשלתי והצבאי . ב 26 במרס 1971 פרצו מרידה ומלחמת אזרחים במזרח פאכיםתאן נגד הממשלה המרכזית . הקרבות היו קשים . הצבא נהג באכזריות באוכלוסייה ועשה בה מעשי טבח . כחצי מיליון בני אדם נהרגו ויותר מתשעה מיליון ברחו להודו . הודו החליטה לבוא לעזרת המורדים וצבא פאכיסתאן נכנע לצבא ההודי . מזרח פאכיםתאן הכריזה על עצמאותה ב 16 בדצמבר 1971 וקראה לעצמה - בנגלדש . מנהיג המרד , שיח ' מוג ' יב אל רחמן , היה הנשיא הראשון של בנגלדש , תפקיד שבו כיהן עד שנרצח באוגוסט . 1975 מאורעות אלה עוררו בישראל גילויי אהדה לאוכלוסייה הסובלת בבבגלדש ובייחוד לפליטים שנמלטו להודו . העניין אף הועלה פעמים אחדות בכנסת . ב 23 ביוני , ושוב ב 1...
אל הספר