מגע ראשון , שידוע עליו , בין צפון קוריאה לבין ישראל היה ב 25 ביולי , 1962 כאשר לשכת הנשיא , לשכת ראש הממשלה , מזכירות הכנסת ומשרד החוץ קיבלו איגרות זהות מנשיא צפון קוריאה . לאיגרות אלה צורפו טקסטים של החלטות ושל דברי תעמולה מטעם האספה הלאומית של צפון קוריאה . מנהל מחלקת אסיה יעקב שמעוני ביקש מלשכת נשיא המדינה ומלשכת ראש הממשלה שלא להשיב על האיגרות משום שישראל אינה מכירה בצפון קוריאה ואין בין שתי המדינות קשרים רשמיים כלשהם . "כדי לא לחטוא לכללי נימוס פשוטים סיכמנו עם מזכיר הכנסת שהוא יאשר את קבלת הפניה . " ב 26 בנובמבר 1963 שוב נשלחה איגרת ממשרד החוץ בפיונגיאנג למשרד החוץ בירושלים שכללה תזכיר על "הדרך ליישוב שאלת איחוד . "קוריאה תזכיר זה פורסם לרגל דיון בסוגיית קוריאה שנערך אז בעצרת הכללית של האו " ם . במשרד החוץ של ישראל הוחלט שלא לאשר את קבלת האיגרת . חלפו שנים רבות עד שנוצר שוב מגע מסוים בין ישראל לבין צפון קוריאה , להוציא כמה ביקורים של קומוניסטים ישראלים . ייתכן שהיו מגעים נוספים , ואולי אף ביקורים הדדיים , אך טרם נודע עליהם . עם זאת , אין ספק שלא היתה למגעים אלה , אם התקיימו , מ...
אל הספר