משעה שנכונו הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים בין סין לבין ישראל החלו להתפתח יחסים בתחומים שונים בתדירות ובמהירות ונמוגו ההםםנות והחששות של סין מפני תגובות הערבים , היסוסים וחששות שהמשיכו להרתיע במשך זמן די ממושך את הודו , דרום קוריאה , יפן , תאילנד וארצות אחרות . כאמור , לא נגרע מאומה ממעמדה של סין במדינות ערב ומקשריה אתן . סין אף לא עשתה ניסיונות להידחק ל"תהליך השלום , " אף שלפני כינון היחסים לא הסתירה את רצונה להשתתף בו , או לפחות לבוא לוועידת מוסקבה . הסוגיה הראשונה שעלתה בין סין לישראל היתה תולדה של השמועות שפורסמו בעיתונות על האפשרות שישראל תמכור לטאיוואן מטוסי "כפיר . " ב 21 באפריל 1992 ביקש טאנג ג ' ן צ'י , הממונה על שגרירות סין בתל אביב ( שהיה קודם לכן מנהל "משרד התיירות " ועם כינון היחסים מונה לממונה עד שהגיע שגריר , ( "הבהרות" ממשרד החוץ לשמועות אלה . השגריר הסיני , שהגיע ביוני , חזר וביקש הבהרות אלה . משרד החוץ העלה בתגובה את עניין מכירות נשק סיני לערבים , בייחוד לסוריה . עניין זה גם נדון פעמים אחדות בכנסת . בייחוד הודאגה ישראל בשל ידיעות שסין ( כמו גם צפון קוריאה ) מסייעת לאירא...
אל הספר