פרק שנים עשר סינגפור

האי סינגפור נמצא מדרום לחצי האי המאלאי . שטחו 543 קמ"ר ומספר תושביו כשנים וחצי מיליון . אין בסינגפור אוצרות טבע וחשיבות האי היא במיקומו ובמרכזיותו מבחינה כלכלית ואסטרטגית - שליטתו על הכניסה הדרומית של מצרי מאלאקה . האי נרכש מאת סולטאן ג ' והור ב 1819 על ידי סטמפורד ראפלס ( Stamford Raffles ) עבור חברת הודו המזרחית ( האנגלית . ( שכנו בו אז כ 200 נפש , רובם ככולם מאלאים שעסקו בעיקר בדיג . ראפלס ייסד בסינגפור תחנת מסחר , אך החידוש היה שהיא הוכרזה מלכתחילה כ '' נמל חופשי" שפרנסתו לא על מיסוי המסחר שעבר בו אלא על הפעולה המסחרית עצמה . מהגרים רבים , רובם סינים > כ 76 % מהאוכלוסייה כיום ) ומיעוטם מאלאים והורים ( הינדואים ומוסלמים , ( וכן גם אירופים , נמשכו לסינגפור והביאו לידי גידול מהיר של האוכלוסייה . בתוך עשרות שנים אחדות נעשתה סינגפור לנמל םחר החליפין המשגשג ביותר בדרום מזרח אסיה . ב 1867 הפכה סינגפור למושבת כתר בריטית . ב 1948 הוקמה בה אספה מכוננת , חלקה נבחר וחלקה ממונה מטעם המושל הבריטי . ב 1955 ניתנה לסינגפור חוקה . בבחירות שנערכו אז נבחר מנהיג מפלגת העבודה דייוויד מרשל ( לשעבר ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה